01 אפר גשר בין עידנים
גשר בין עידנים
אני אוהבת את האביב. באביב הטבע מתעורר לחיים, פורח ומתחדש, וזה טבעי גם לנו, בני האדם. אנחנו אוהבים חידושים, פותחים מגירות, מחליפים ומנקים.
האביב היא עונת מעבר, פרק זמן של הזדמנות. לא במקרה הקורונה נכנסה אלינו בסוף החורף וכנראה, כך אומרים, תישאר כאן עד לתחילת הקיץ. האביב מאופיין בימי אובך, המטילים מיסוך באוויר, זה אותו המיסוך של חוסר ודאות ואותו עלינו לנקות.
מעניין, שבדיוק עכשיו, בזמן שהקורונה הכניסה אותנו הביתה, למבצר הפרטי שלנו, אנחנו עסוקים בניקיונות הבית ובביעור החמץ לפני חג הפסח. ויש לנו כאן הזדמנות לעבודת ניקיון משמעותית.
אגב, זוכרים את מצוות תשליך בראש השנה? כך יוצא שיש לנו שתי הזדמנויות פז לעשות ניקיון במהלך השנה. לתרגיל תשליך לחצו כאן
כמו גלגל
שינוי חיצוני מביא לשינוי פנימי ושינוי פנימי מביא לשינוי חיצוני. כמו גלגל, כמו מחזוריות הטבע, כך נתחיל לנקות ברבדים הגשמיים ואח"כ נעבור לרבדים הרוחניים.
נתבונן סביבנו ונתחיל בניקיון הסביבה – הבית, המשרד, הגוף, החברים, המחשבות, הרגשות. זה ממש לא פשוט לוותר על הקיים, המוכר והידוע, אבל זהו צעד נוסף אל החופש, אל הבחירה האמתית ואל השינוי המיוחל. כאשר אנו מוציאים מתוכנו אנרגיה, ידע, חפצים ואפילו רגשות ישנים אנו מאפשרים לאנרגיה חדשה להיכנס ולמלא אותנו.
בפסח, מצוות ביעור חמץ מבקשת לבדוק ולחפש עם נוצה ונר קטן חתיכות חמץ בכל הפינות ובין הסדקים. שלב הבדיקה הוא הזדמנות לוודא שלא ויתרנו לעצמנו, שלא עיגלנו פינות. כלומר עלינו לבדוק את עצמנו, האם אין אנו חוזרים להרגלים הישנים, אלו שהחלטנו לוותר עליהם?
גשר מהיום למחר
אנו נמצאים בתקופה שהיא גשר המחבר בין עידנים. אנחנו עוברים מהישן לחדש, לומדים להבדיל בין התפל לעיקר, מדייקים ערכים, מגדירים את עצמנו מחדש ובעיקר מתרגלים חשיבה חיובית.
המילה חודש מסמלת את ההתחדשות ואת התקדמות של האדם. חודש ניסן הוא הראשון בחודשי השנה העברית והוא מביא איתו אנרגיה של לידה מחדש ואת הנס המיוחל – לכל אחד את הגאולה הפרטית שלו. חודש אפריל הוא חודש מספר 4, שבנומרולוגיה נותן משוב ומבקש תיקון.
וכך הם הימים שלפני הפסח, הם מכינים אותנו לתיקון ומביאים הזדמנות לניקיון גשמי ורוחני, כדי שנוכל ליצור את האיזון שלנו וכדי שנוכל לחצות את הגשר.
כל העולם כולו גשר צר מאוד
הגשר של כל אחד מאיתנו נראה אחרת. יש גשרים צרים, יש רחבים, עשויים מעץ או מרוצפים אבן. יש גשרים תלויים ויש גשרים צפים ויש אפילו גשר מזהב 🙂
אני מזמינה אתכם להתבונן על עצמכם ועל הגשר שלכם. בין מה למה הוא מחבר, שימו לב לנוף שמסביב הגשר, מי נמצא איתכם? איפה אתם נמצאים ביחס לגשר – בהתחלה, באמצע או בסוף? איך אתם מרגישים על הגשר? האם אתם מתרגשים לקראת חצייתו?
זוכרים את עידן העבדות של בני ישראל? בני ישראל לא רצו לצאת ממצרים. וגם כשיצאו, היה עליהם לעבור 40 שנה במדבר. העבדות מסמלת את השגרה המוכרת והרדומה והמדבר מסמל את הגשר, בזמן ההליכה במדבר הייתה להם הזדמנות להשתנות ולהתפכח.
גם הזמן הזה, מבקש מאיתנו לא להשתעבד לשגרה, לפתוח דלת למציאות המשתנה, כדי שנוכל לפרוש ידיים לעבר העידן החדש.
והעיקר לא לפחד כלל!
